תוספות על נזיר מ״ד ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נזיר מ״ד ב:א׳
1 מַתְנִי׳ תִּגְלַחַת טוּמְאָה כֵּיצַד? הָיָה מַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וּמְגַלֵּחַ בַּשְּׁבִיעִי, וּמֵבִיא קׇרְבְּנוֹתָיו בַּשְּׁמִינִי. וְאִם גִּילַּח בַּשְּׁמִינִי — מֵבִיא קׇרְבְּנוֹתָיו בּוֹ בַּיּוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי טַרְפוֹן: מָה בֵּין זֶה לִמְצוֹרָע?
פירוש תוספות על נזיר מ״ד ב:א׳
1 ומגלח בשביעי ויביא קרבנו בשמיני - כדכתיב בפרשה וגלח את ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו וביום השמיני יביא שתי תורים וכבש לאשם:
2 א"ל ר' טרפון מה בין זה למצורע - ששמעתי ממך שנאמר בפרשת מצורע בתגלחת שניה והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו וכבס בגדיו במים וטהר וביום השמיני יקח שני כבשים וכבשה אחת וגו' שמעתי ממך דמצורע יגלח בשמיני ויביא קרבנו בתשיעי: א"ל שזה טהרתו תלויה בימיו אחר הזיית ג' וז' ומצורע טהרתו תלויה בתגלחת אף כי טבל בז' צריך לטבול פעם אחרת אחר גילוח ואם כן הוי טבול יום לגלח עד ח' נקרא טבול יום ואינו מביא קרבנותיו אלא א"כ היה מעורב שמש שהרי הקפיד הכתוב שיטהר מטומאת מצורע בהבאת קרבנותיו אם כן אין בידו לשלח קרבנות: